אז איך זה לעבוד יחד עם קופירייטר?שאלה מצויינת.

אחרי שסיימנו מיתוג מדהים בנושא טהרת המשפחה (החשיפה בקרוב) יחד עם הקופירייטר הענק Yehuda Jj Adler הסכמנו לעצמנו לדבר על זה קצת בערוץ הטלגרם שלו (תעקבו, מעניין שם)

אז לידידיי חסרי הטלגרם,
הנה הראיון במלואו.
תהנו מהחיים.

***

– יהודה:
זלמן, מה היה בשבילך האתגר הגדול ביותר בפרויקט הזה (חוץ מהעובדה שהוא התחיל דקה אחרי שהתחתנת)?

– זלמן:
אז ככה..
אחד הדברים היותר טובים בעבודות כמו שלנו – זה לצאת מעצמך לכמה רגעים ולהכנס לראש של מישהו אחר..
כמה מגניב, ככה מורכב!

אם בסתם עבודת מיתוג זה אתגר, כשעובדים על מותג לציבור הנשי (- ועוד בנושא כל כך רגיש שהתחלתי להכיר רק לפני רגע…)
על אחת כמה וכמה..

– יהודה:
אחד מהדברים שהרגשתי בתהליך של העבודה, שמהרגע שהבנת את הבריף, העפת אותי הצידה והתישבת לעבוד עם עצמך לבד.

בשבילי זה היה שונה מאוד מאשר לעבוד עם עוד איש קריאייטיב שרק זורקים ראיונות באויר, עד שמגיע משהו טוב ושולחים ללקוח.

מה אנשים מפסספסים כל פעם בעבודה עם מעצבים?

– זלמן:
בא נעשה סדר בדברים.
אומרים שכל ארט הוא קצת קופירייטר, וכל קופירייטר הוא קצת ארט.
אני מסכים עם המשפט הזה,
אבל עדיין מדובר בשתי עולמות שונים – שמתחברים ביחד.

הקופירייטר יביט על הדברים ממבט רעיוני, שיווקי, פרסומי וכו'.

ואילו הארט יתן דגש יותר על הניראות הוויזואלית, חוויית המשתמש וכו'.

כששני קופירייטרים עובדים יחד – הם מביטים על העבודה מאותו המבט. (כל אחד אמנם מהזווית שלו, אך עדיין, הם חיים באותו 'עולם')

הארט זה כבר עולם אחר לגמרי…

להפוך טקסט שבעיניי הוא 'שחור לבן ובנאלי' ליצירה צבעונית וחיה –
זה פרוייקט בפני עצמו, עולם אחר, גישה אחרת לחלוטין..

מה אנשים מפספים בעבודה עם מעצבים?

אני יסביר את הנקודה מזווית חיי הנישואין החדשים לי 🙂

לפני החתונה, בפגישות, יש תחושה של 'אני סומך על הצד השני יותר מאשר על עצמי'.
נוצר אמון כמעט מוחלט על שיקול דעתו של בן/בת הזוג.

אחרי החתונה פעמים רבות נוצר מצב שהאמון החזק הזה פתאום נעלם, הדעה האישית תופסת יותר מקום וכבר קשה יותר לנהל דו שיח..

שוכחים לרגע שהאיש/האישה בה נתתם אמון כל כך חזק – עומד/ת כעת מולכם (רק בתלבושת של נשוי/נשואה…)

כך גם בעבודה שלנו,
אני חושב שברוב המקרים כל אחד ניגש לפרוייקט מנקודת מבטו הוא, ושוכח לרגע שהוא הביא לאיש מקצוע שהוא סומך עליו לעשות את העבודה – כפי שהוא מבין.

אם רק נזכור את זה,
כל הצדדים –
שום דבר לא יתפספס!

– יהודה:
שאלה אחרונה: היום אתה יכול למצוא הרבה השראה ברשת. מאיפה אתה מוצא השראה (משהו שאנשים לא מכירים)? ומאיפה הבאת השראה לפרויקט הזה?

– זלמן:
אני פחות מתחבר למושג "למצוא השראה", יותר למושג "יצירת השראה".

מציאת השראה ברשת גורם להעתקה. לא ליצירת משהו חדש…

אחד מהדרכים ליצירת השראה היא ללמוד לעומק את החומר.
בעיה גדולה של הרבה מעצבים היא הגישה של 'העיקר שיהיה יפה' ופחות מתייחסים לעיצוב -נכון. (משפט שאמר המרצה האדיר Itamar Gur ומהווה לי אבן דרך בעבודה!)

כמו בכל פרוייקט, גם במיתוג הזה חקרתי את הנושא (והוא הגיע בעיתוי טוב…) רק אחרי שהבנתי לעומק את החומר, את שיטת הפעולה של האפליקציה ואת קהל היעד – אפשר היה להתחיל לעבוד.

ברגע שהמוח עמוס במידע הנוגע לפרוייקט – ההשראה מגיעה מאליה!

שתי דברים נוספים שהיוו השראה:
העבודה עם יהודה אדלר. זה היה תענוג!
העבודה עם אשתי היקרה (מעצבת מוכשרת ממני!)

עוד משהו יהודל'ה? 😉

– יהודה:
תודה רבה לזלמן הגבר,שיהיה לנו עוד הרבה עבודות ביחד.