[כמה מילים על ליל הסדר, הגדה של פסח, וחווית משתמש...]

כבר כמה שנים שבכל ליל הסדר אני משתמש בהגדה אחרת מזו שהשתמשתי בה בשנה שעברה.
ולמה?
– הראשונה היתה גדולה מדי.
– השנייה קטנה מדי.
– השלישית עם גופן לא ברור/קטן מידי.
– הרביעית משעממת פחד.
– קיצר הבנתם ת'רעיון…

השנה במפתיע פנו אלי החבר'ה של בית חב"ד מדג'ין (סיבה לכתבה בפני עצמה..) ובקשו שאעצב להם הגדה מיוחדת למטיילים.

זו היתה ההזדמנות שלי…
ישבתי וחשבתי על בחור/מבוגר שאולי זו הפעם הראשונה שהוא חוגג את ליל הסדר בחייו.
הוא צריך שזה יהיה נח, מעניין, קריא וברור, ו…
הוא צריך לדעת איפה הוא…
ההגדה, כפי שאנו יודעים, לא כ"כ קצרה…
אפילו אנחנו לפעמים מאבדים סבלנות בציפייה דרוכה ל'שולחן עורך' המפורסם…

אז עשיתי אייקונים!
יע יע,
כל 'סימן' בהגדה קיבל אייקון, וכשהגיעו לסימן במהלך הסדר הוא בלט בצד הימני של ההגדה ככה שאני תמיד יודע איפה אני, וכמה זמן נשאר עד לסימן הבא…

אני בעצמי השתמשתי בהגדה בליל הסדר, וואלה. נהניתי! ??

אז למה אני כותב את כל זה?
א. כדי להשוויץ…
ב. כדי לשכנע אתכם – בפעם הבאה, כשאתם עושים הפקה, גם אם זה פלאייר פשוט או כרטיס ביקור קטנטן..
תחשבו על חווית המשתמש – זה חשוב! בהצלחה ????